"ב"ה שהנני עושה הרבה מעשים טובים ומכבד את ה' מהוני לצדקות רבות, ולכן כשבאה אלי הישועה בחסדי שמים, אינני יכול להצביע בשל מי הזכות הזאת. אך הפעם אין כל ספק. זה היה ברור כל כך, סמוך כל כך וחד כל כך, ששום מחשבה אחרת לא באה בחשבון…".
כך נעל הנגיד ר' משה שיחי' את השיחה המאלפת שבה עלתה ההשתלשלות המופלאה של אותה ישועה.
סיפור-פלא הוא סיפור זה, אך עקב הרגישות שבו, אי אפשר להיכנס לפרטים כלל. נזכיר רק שמדובר בענין סבוך מאוד, שגרם צער רב מנשוא למשפחה יקרה ומכובדת.
נשוא הסיפור, הלא הוא הנגיד ר' משה שיחי', איש חסד ובעל צדקה מופלג, זכה מאז ומקדם להיות ממוקירי ומעריצי שמו וזכרו של רבינו הגדול הגה"ק רבי יוסף ענגיל זי"ע, ולבו ער ורחום בכל עת ובכל שעה, לעזור ולסייע בכל דרך שהיא, להוצאת ספרי רבינו זי"ע לאור עולם.
לא פעם צלצל הטלפון במכון 'אוהבי תורה', כאשר בצד השני של האפרכסת מפתיע ר' משה ומודיע: "הבטחתי ביני לבין עצמי כך וכך דולר למען הדפסת ספרי רבי יוסף ענגיל, למען יהיה לי למליץ יושר כהבטחתו, ואכן נושעתי. באתי לתאם את דרכי העברת התרומה…".
הפעם, התבקש ר' משה לעשות טובה גדולה למען המכון, בדבר שיסייע מאוד למען הוצאת והדפסת ספרי רבינו. לא היתה זו בקשה קלה כלל וכלל, ובעודו מהרהר ומתחבט בדבר, נענה ר' משה ואמר: "הלא בימים אלו אני שקוע כל כך בפרשה סבוכה וכואבת, אולי אכן הייתי צריך להכניס ראשי ורובי בענין בקשתך, כדי שבזכות רבינו ובכח הבטחתו אזכה לישועה… אבל, במצבי הקשה כל כך, אינני יכול כעת לעשות מאומה…" – סיים ופכר ידיו בכאב.
נציג המכון, ידידו הותיק משכבר הימים, התפלא מאוד על סגנון התשובה, ובצער רב הבחין בייסורי הכאב והייאוש המכרסמים בקרבו, ולכן הניחו לנפשו ולא דיבר יותר בענין זה.
מיד עם סיום השיחה, החליט נציג המכון לעשות מעשה. הוא הרים טלפון אל שליח המכון בעיר וויען וביקש ממנו: "אנא! מהר וצא מיד לכיוון בית החיים, והתפלל אצל הציון הקדוש על המקרה הקשה הזה. בקש רחמים בעד ר' משה בן … שייוושע בעניינו הקשה, ראיתי עליו כעת שהוא אפוף סבל ומכאוב ואינו יודע את נפשו מרוב צער, על כן נא להזכיר אצל רבינו שיזכה לישועה גדולה בקרוב, מתוך מנוחת הנפש והרחבת הדעת – – -".
פחות מחצי שעה לאחר מסירת השליחות, בעודו שוקל את צעדיו הלאה, והנה נשמע קול צלצולו של הטלפון. על הצג מופיע שמו של לא אחר מאשר ר' משה: "רציתי להודיעך כי התיישבתי בדעתי ונוכחתי לראות כי טעיתי במה שאמרתי… בדיוק עמדתי לאחר שיחה קשה בעניין הטיפול בפרשה זו
והייתי תחת הרושם המדכא שהותירה עלי… אדרבא, אני חייב לחפש כל פעולה של מצוה לטובת הענין, כדי שתעמוד לי לזכות בימים קשים אלו – – -".
נרעש ונדהם עונה לו איש מכון 'אוהבי תורה': "הנה אספר לך את הצד השני של הסיפור… דע לך, כי מיד לאחר השיחה הכואבת בינינו, התמלאתי רחמים על מצבך הקשה והצטערתי בצערך. מתוך דאגה וידידות ורצון עז להחיש לך ישועה קרובה, שלחתי מיד את שליחנו בוויען להזכיר את שמכם אצל הציון המצוינת, כדי שבזכות כח תורתו של רבינו זי"ע תזכה לישועה בסייעתא דשמיא…"
"והנה עינינו הרואות סימן ראשון לקבלת התפילות! הבה נתאזר איפוא באמונה ובבטחון כי בעזרת השי"ת עוד תזכו לישועה גדולה בכל העניין ובקרוב תצאו מאפילה לאור גדול – – -".
כל זה קרה ביום חמישי בשבת. ההמשך מיותר למי שמאמין בכח הצדיקים ובהבטחתם… ובכל זאת נגלה: למחרת השבת, ביום ראשון, והנה שוב שיחת טלפון מפתיעה. ר' משה נרגש עד מאוד ומספר, כי חלה כעת התקדמות עצומה בעניינו, שהיא עצמה ישועה גדולה ובלתי צפויה. "בטוח אני שזה רק מכוחה של התפילה אצל הציון הקדוש, ובזכות ההסכמה והרצון לבוא לעזרת מכון 'אוהבי תורה'…".
לתרומה טלפונית
ולהרשמה לקבלת תכנים ממכון 'אוהבי תורה'
