סיפור מופלא ראו אנשי מכון ‘אוהבי תורה’ עין בעין:
יהודי אחד, התייסר קשות בצרת בתו שבגרה ועדיין לא נמצא לה שידוך. כששמע אותו יהודי על הבטחת רבינו, מיהר והשליש דמי קדימה למען הדפסת אחד מספרי רבינו, בהבטיחו לשלם את היתרה בתאריך מסוים, בו תיוושע הבת בעזרת השי”ת.
ואכן, הבטחת רבינו עמדה לו והוא זכה להשיא את בתו עד למועד הדפסת הספר, והוא השלים את אשר החל לעשות.
שנה לאחר מכן שב אותו יהודי וביקש לנצל את הבטחת רבינו גם עבור בנו, שגם הוא הגיע לפרק האיש מקדש. אלא שהפעם, משום מה, לא רצה לתת דמי קדימה. ‘רבינו כבר מכיר אותי ואת נאמנותי’ – הוא חזר וטען.
אך ראש המכון הפציר בו לתרום על אתר סכום הגון, וטעמו ונימוקו עמו: שכן הבטחת רבינו נאמרה על “כל מי שיסייע”, ולא מי שיבטיח לסייע… אך אותו יהודי התעקש וביקש לעשות הסכם ולקבוע זמן.
אלא שכאשר עברה תקופה ועדיין לא נושע, הגיע בחזרה וטרוניה בפיו. שוב חזר ראש המכון וביקשו לתת דמי קדימה, ושוב התעקש הלה לעשות הסכם על העתיד.
ועוד תקופה עברה מבלי ישועה.
בפעם השלישית, הוא הגיע ביום חמישי בשבוע. הפעם הוא היה נחרץ. הוא השליש דמי קדימה, והתנה קצרות: אם עד יום שלישי שאחריו יתארס בנו, הוא יעביר את יתרת הסכום…
ביום ראשון! הוא התקשר, כולו אחוז התלהבות והתפעמות: “היום בבוקר, לפתע פתאום הגיע שדכן והציע דבר שנראה שיש לו סיכוי”.
הפעם אכן עמדה לו הבטחת רבינו: ביום שלישי נשברה צלחת בשעה טובה ומוצלחת!