מעשה נפלא התרחש במכון 'אוהבי תורה', ועדיין נמצא בעיצומו בימים אלו, בתקוה רבה לגמר טוב בקרוב, בעזרת השי"ת.
ואם תאמרו, מה לנו כי נדרשנו לסיפור שעדיין לא בא אל סיומו? התשובה לכך היא, שגם הדרך אל הישועה הגדולה, היתה מלווה בסיפורי מופת מרגשים, אשר הוכיחו תחילתם על סופם שמובטחים אנו לשמוע ולהשמיע בקרוב על בשורות טובות נוספות, בכח התורה הקדושה ובזכות רבינו הגדול אשר השאיר לנו לדורות את הבטחתו המפורסמת המחוללת פלאות: להיות מליץ יושר בעד כל מי שיסייע להדפסת חיבוריו.
היה זה הנדיב ר' יעקב שיחי', אשר כדרכם של ישראל קדושים הנתבעים ונותנים, התעורר עד מאוד לשמע עזוז גבורתו וגדולתו של רבינו שר התורה הגאון רבי יוסף ענגיל זי"ע, וכיון שעמד באותם ימים לפני עיסקה גדולה וחשובה, העתידה להניב לו רווחים גדולים ועצומים – כאשר הכל יעבור בשלום ובהצלחה, החליט לרכוש לעצמו זכות נפלאה זו של הסיוע להוצאת ספרי רבינו, כדי שתעמוד ותגן עליו להצליח דרכו בכל תוקף ועוז, כאוות נפשו.
בהתלהבותו כי רבה אף גייס ר' יעקב את שותפו בעסק, אשר בנוסף לעיסוקו בדרך ארץ הרי הוא חובב תורה ועוסק רבות בספרי רבינו, ואף הוא קיבל על עצמו תרומה הגונה להוצאת הספרים – לכשתצלח דרכם ותניב פרי עמל כמצופה.
מאז ומקדם נוהגים במכון 'אוהבי תורה', שכל 'קוויטל' הנשלח לציונו הקדוש של רבינו בעיר וויען יצ"ו, עם בקשת ישועה, יהיה לאחר נתינת 'דמי קדימה' בסכום מסוים, ולא רק תמורת התחייבות עתידית לאחר שתבוא הישועה.
הלא כך דיבר רבינו מפורשות ואמר: "כל מי שיסייע", היינו סיוע שיש בו ממש ולא רק מי שהבטיח לסייע בעתיד. דמי קדימה אלו אף מחזקים את האמונה והבטחון בדבר הישועה הקרובה, מה שמסייע רבות להמשכת הישועה, כנודע מספרים הקדושים.
הפעם, משום מה, לא ניתנו דמי הקדימה על אתר, אלא נדחו לפעם אחרת בהסכמת הצדדים.
חלפו כמה שבועות ובמכון 'אוהבי תורה' נזקקו לסכום כסף הגון לכיסוי הוצאות הדפוס של ספר 'תפארת יוסף', ולשם כך פנו אל הנדיב ר' יעקב שיחי' וביקשו לקבוע תור לביקור, כאשר במחשבה כבר עלה הסכום המסוים אותו ביקשו לקבל ממנו, לצורך הדפסת הספר.
והנה, אך נכנס נציג המכון למשרדו של ר' יעקב, עוד טרם פצה פה והציע בקשה כלשהי, הגיש הלה צ'ק כתוב וחתום, בסכום המדוייק, לא פחות ולא יותר, ממה שחישב להציע עבור דמי קדימה!
מאז אותה השגחה פרטית נפלאה, עברו כמה שנים, ולא נשמע שום דבר מכיוונו של ר' יעקב מיודענו. מה נעשה באותה עיסקה אשר למען הצלחתה וסיומה הטוב התחייב להרים את תרומתו הנדיבה? האם הסתיים הדבר בכי טוב? האם באה הישועה המיוחלת? אך שום אות חיים לא נשמעה. גם הטלפונים ושאר דרכי יצירת קשר לא נענו, ויהי לפלא.
לאחר תקופה סיבבה ההשגחה העליונה ששני הצדדים נפגשו באופן 'אקראי' בשבת קודש ברחובה של עיר אחרת, פגישה שאינה אלא השגחה פרטית נפלאה, וכך ראו שני הצדדים בפעם השניה כי לא דבר ריק הוא, אלא כח התורה הפועל גדולות ונצורות למען הזוכים לכך.
מכאן ועד לפגישה מסודרת היתה שאלה של זמן, ותוך כמה שבועות הוכשרה השעה גם לכך.
בפגישה החדשה הועלתה בקשה לתרומה נוספת, לצורך הדפסת מהדורא שניה ומיוחדת של הספר המפורסם 'לקח טוב' – רעיון חדש הנרקם בימים אלו במכון 'אוהבי תורה'. אך ר' יעקב תמה ושאל: "הלא יש לנו עיסקה ישנה! מה לנו כי נדבר על עיסקאות חדשות?". השיבו בן שיחו: "אכן, אך כיון שלא שמענו על כך דבר וחצי דבר זה כמה שנים, עלה בקרבנו החשש שמא לא הסתיים הענין בהצלחה…".
"לא ולא!" – ענה ר' יעקב בחיוך קל – "אכן התרחש כאן עיכוב בלתי צפוי שבגללו נסחב ונדחה הדבר שוב ושוב, אך ב"ה לאחרונה הכל התעורר לחיים והוא מתקדם בצעדים מואצים מאוד, והננו מלאי תקוה כי בקרוב ממש נזכה לברך על המוגמר ולהשמיע בשורות טובות!".
"מתי החל הענין להתעורר שוב?" – נשאל ר' יעקב וענה על אתר: "מיד לאחר שנפגשנו בעיר פלונית וביקשתם ממני להיפגש שוב – – -".