… בתוך כל הרעש וההמולה, מתקשר איש העסקים אל נציג מכון 'אוהבי תורה', כל כולו אחוז התלהבות והוא צועק: "חבל שאינך כאן כדי לראות במו עיניך את מה שקורה כאן. מי חלם על הצלחה כזאת?! עוד מעט ומספר הלקוחות מתקרב לכפול מהתחזיות הטובות ביותר!!!".
היתה זו יוזמה עסקית אדירה, השקעה כלכלית גדולה וסיכון כספי לא מבוטל, והיוזם אינו אלא איש עסקים בתחילת דרכו. לאחר חודשים של תכנון קדחתני והיערכות רבה, הוא הכריז על הבשורה הגדולה: יריד גדול שבו ישתתפו אלפי בעלי עסקים בתחום משותף, שם ירשימו ויתרשמו זה את זה, יסגרו עסקאות בין חברות ובעיקר יערכו היכרות ויציעו את מרכולתם ואת פעילותם ברבים.
ככל שהתקרב מועד היריד, כך עלה מפלס הלחץ והדאגה בלבו של המארגן. לבו נקף בחזקה: מי יודע מה יולד יום. האם יזכה להצלחה, ולכל הפחות לכסות את ההוצאות האדירות, או ח"ו יתברר הכל ככשלון, מה שעלול להביאו לידי הפסדים קשים שירדפו אחריו שנים רבות…
כאשר שמע האיש על ההבטחה המחוללת פלאות, אותה הבטיח רבינו הגדול שר התורה הגה"ק רבי יוסף ענגיל זי"ע, כי מי שיסייע להדפסת חיבוריו והפצתם על פני תבל, יהיה לו למליץ יושר בעולם העליון, החליט הלה לרכוש לעצמו זכות זו, ולקבל על עצמו התחייבות לתרומה גדולה, למען יהיה לו רבינו למלאך מליץ שתצליח דרכו לברכה ולרווחה בכל מעשי ידיו.
נשען על ההבטחה הקדושה וסמוך ובטוח באמונת צדיקים, המשיך הלה בהכנה דרבה לקראת היריד, מתוך תקוה ותפילה להצלחה גדולה. כאשר בינתיים נשלח שליח אל הציון הקדוש של רבינו בבית החיים בעיר וויען, להזכיר את שמו של האיש ואת העסק הגדול שהוא שקוע בו.
ואכן, ההצלחה האירה פנים הרבה למעלה מן המשוער. עוד בעיצומו של היריד, התקשר איש העסקים למכון 'אוהבי תורה' והביע את התפעלותו הרבה כיצד היה לו רבינו למליץ יושר בעולם העליון ופעל עבורו הצלחה עצומה.
וכך הוה, ימי היריד באו אל סיומם והוכתרו בהצלחה אדירה, עד שהיתה לשיחת היום בכל המדינה. הרווח אכן היה כפול מכל התחזיות הכי אופטימיות, ולשמחתו לא היתה גבול.
לא עברו אלא חודשים אחדים, והנה צלצל הטלפון האישי של שליח מכון 'אוהבי תורה' בעיר וויען. על הקו איש העסקים ההוא, שטס במיוחד עד לאוסטריה, כדי לבוא ולפקוד את ציונו של רבינו. הוא ביקש לארגן לו הסעה לבית החיים ולהראות לו את האהל הקדוש, בהיותו במקום שאין לו מכירים.
כאשר הביע השליח את תמיהתו באזניו על נסיעתו הבהולה מהתם להכא להתפלל על ציון רבינו, דבר שלא עשה מעולם, האדימו פניו מעט ונראה עליו כי הוא בוש בדבר, אך לבסוף נענה: "לאחרונה חוויתי כמה משברים בעסקים, והנני תולה זאת בכך שלא עמדתי בהתחייבותי כראוי, כאשר הבטחתי תרומה גדולה למכון 'אוהבי תורה' תמורת ההצלחה הגדולה שזכיתי לה בזכות הבטחתו של רבינו, ועל כן באתי לכאן לבקש מאת רבינו סליחה ומחילה ולהתפלל לברכה והצלחה…".
משראה האיש עין בעין את כח תורתו הגדול והעצום של רבינו, ואת היותו פועל ישועות בזכות הבטחתו הגדולה לפני הסתלקותו, הוא מרבה להשתמש בזכות זו בכל פעם שעולה על שולחנו ענין הזקוק לזכות ולמליצה, וברוך השם, הוא רואה ישועות גדולות ונפלאות.