לאחר שנסתלק לשמי מרומים והביאוהו למקום מנוחתו, עשתה לה כנפיים תחינתו האחרונה, המלווה בהבטחה ברורה ונחרצת, שאינה מתפרשת לשני פנים – ואכן עד מהרה התייצבו כלל גדולי רבני וצדיקי הדור, לקיים את רצון קדשו ולסייע בהדפסת החיבורים.
מי שנטל על כתפיו את עול המלאכה, היה חתנו היחיד אשר לו נאמר דבר ההבטחה מפורש יוצא מפה קדשו, והזדרז להקים מכון מיוחד אשר נקרא שמו 'אוהבי תורה', על שם המטרה הנשגבה שהעמיד בראש מעייניו – להאהיב את דברי תורתו המתוקים מדבש של ראש גאוני גאליציא ופולין על הדורות הבאים.
כבר בהלוויית רבינו בעיר וויען, בהשתתפות רבבות אלפי ישראל, נשא חתנו הספד מרטיט בעת שהגיעה המיטה לבית החיים, ובו הזכיר את צוואתו והבטחתו של חותנו שר התורה. על אתר הגה את הרעיון לייסד את המכון 'אוהבי תורה', ובאותו מקום החלו לקבל נדבות מקרב אלפי המלווים למען הגשמת הרעיון החשוב.
תחת ידו מצויים היו מאה ואחד כרכי חידושים המוכנים להדפסה, "כמנין מיכא"ל שר התורה" – ועתה באה העת להורידם אל מכבש הדפוס ולהפיצם להמונים.
מלבד חתנו, מיהרו להצטרף אל ההבטחה הנשגבה אנשי קהילת וויען, אשר הקימו עד מהרה 'ועד הפועל' לעריכת כתבי רבינו והוצאתם לאור עולם. בראשות 'ועד הפועל' עמדו תשעה רבנים ונגידים שרתמו עצמם לעשות רצון צדיק.
אל המפעל הקדוש הזה חברו רבים מגדולי ישראל. רשימת חברי הועד ארוכה ומאלפת: בראשה עמדו כ"ק האדמו"רים מטשארטקוב, הוסיאטין וקאפיטשניץ זי"ע, הגאון רבי ישעיה פירסט זצ"ל רב דקהל "עדת ישראל – שיף שוהל" בוויען, ולצדם אישים נכבדים שונים.
מוויען יצאה הבשורה אל מרחבי אירופה. ומשם לווארשא, לאדז' וכל ערי פולין. הבשורה על בקשתו והבטחתו של רבינו זי"ע התפשטה במהירות ונודעה כמסוגלת להמשכת ישועות למעלה מדרך הטבע, עד שבחלוף זמן – לא רב גם ביבשת אמריקה הוקם ועד 'נכבדים' שהתחייבו לסייע להדפסת מאה ואחד החיבורים – בראשות גאונים מכל רחבי ארצות הברית, מחוף אל חוף, ביניהם: הג"ר דוב אריה לעווינטאל מפילדלפיה, הג"ר זאב לייטער מפיטסבורג, הג"ר אליעזר סילבער מספרינגפילד, האדמו"ר רבי פינחס הורוויץ מבוסטון, ועוד נציגים משלושים ושתים (!!!) ערים בארה"ב.
פעילות גיוס הממון למען הדפסת הכתבים חבקה עולמות ואכן הניבה פירות: עד מלחמת העולם וחורבן יהדות הגולה הספיק מכון 'אוהבי תורה' להדפיס שמונה ספרים מתוך מאה ואחד החיבורים: 'גליוני הש"ס' על סדר זרעים מועד נשים ונזיקין. 'אוצרות יוסף' – 'תשובת עגונה'. 'שביעית בזמן הזה'. 'חידושי יורה דעה'. 'דרשה לשבת שובה'. 'ח' דרשות'. 'מאמר דוד' ו'מאמר לבנה'. כמו כן התעסק המכון בהדפסת ספריו שכבר יצאו לאור עוד בחיים חיותו, להוציאם שוב ושוב במהדורות חדשות, לאור הביקוש הרב והצמאון האדיר שהתגלה להם בכל רחבי עולם התורה.
אלא שאז, בשיא פריחתו של המפעל הגדול והקדוש הזה, אשר נודע ונתפרסם כמשפיע ישועות לכל השותף בו – נקטע ונגדע הכל.
מכבשיה דרחמנא נגזרה גזרה. מלאך המוות הנאצי השמיד וכילה את יהדות פולין, בתוכה רבים מן היוזמים הי"ד – אשר לא הספיקו להוציא מן הכוח אל הפועל את שאיפתם הגדולה.
באותה תקופת חורבן נורא אשר נתרגש ובא על ישראל, נעלמו גם עקבותיהם של רוב חיבוריו של הגה"ק רבי יוסף ענגיל זי"ע, ואנו תפלה שעוד נזכה לאורם הטוב.
לתרומה טלפונית
ולהרשמה לקבלת תכנים ממכון 'אוהבי תורה'
