בשנת תש"ס, אחרי שנים שדבריו האחרונים של אותו גאון וקדוש הדהדו ברחבי תבל, הגיעה עת לחננה, כאשר חודשה המסורה והוקם מכון מיוחד למילוי הצוואה ולהדפסת עשרות חיבוריו הקדושים בהדר ובפאר. גם שם המכון הממשיך נקרא כשם שנתן לו חתן רבינו: 'מכון אוהבי תורה'.
מי שיזם את הפרויקט הנשגב הזה, היה אברך צעיר ונמרץ, הרב הערש וואלף פריעדמאן שמו, שעוד בצעירותו כתלמיד בישיבה נמשך לבו אחרי סגנון לימודו של רבינו הגדול זי"ע, אשר לבד מן העומק והברק שבחידושיו התברך בלשון לימודים מושכת כל לב. הוא הרבה להגות בהם ולמצוא דברי חפץ, ולאחר שהתוודע להיקף החידושים הסובבים את כל תחומי התורה, החל לעסוק בההדרת החיבורים ובהדפסתם מחדש.
כך הוקם מחדש מכון 'אוהבי תורה' – כהמשך למכון שהוקם מיד לאחר פטירת רבינו ושעליו נמנו גדולי וצדיקי אותו הדור זצוק"ל.
אותו מכון שזכה והפיץ את משנת רבינו בכל קצוות תבל, אותו מכון שרבים זכו בזכותו לישועות מופלאות מעל לדרך הטבע.
התחדשות המכון חוללה התרגשות רבתי בעולם התורה. המפעל הקדוש זכה וזוכה להכוונתם הישירה והנלהבת של גדולי הדור בארץ ובגולה, אשר עודדו והמריצו את העוסקים במלאכת הקודש לקדם במרץ את המיזם החשוב, בראשם מרן הגאון רבי שמואל וואזנר, בעל 'שבט הלוי' זצ"ל, שאף זכה בילדותו להיות מרואי פני רבינו ומאוהבי תורתו.
בעצת גדולי וחכמי תורה, הספר הראשון שראה אור ביוזמת מכון 'אוהבי תורה' היה 'תפארת יוסף' על חומש בראשית. מדובר ביצירה חדשה – יצירת מופת שליצירתה נדרשה ידיעה מקיפה בכל עשרות חיבורי רבינו. כאשר כל החידושים סודרו לפי סדר הפרשיות, דבר דבור על מקומו.
במדור מיוחד של ביאורים והערות נעשתה השלמת המלאכה, מאות מראי מקומות והשוואות לכל חיבוריו של רבינו, אשר דרך כתיבתו עונה ביותר על הגדרת חז"ל ש'דברי תורה עניים במקום אחד ועשירים במקום אחר', ואף רבינו על פי רוב, את מה שהחסיר במקום אחד השלים במקום אחר.
יציאת הכרך הראשון לאור, חוללה התרגשות רבתי בעולם התורה. מפעל קדוש זה זכה להסכמתם הנלהבת של גדולי הדור בארץ ובגולה, שעודדו והמריצו את המיזם החשוב, ובראשם פוסק הדור הגאון בעל 'שבט הלוי' זצ"ל, ואליו הצטרפו מרנן ורבנן גדולי הדור זצ"ל, הג"ר אהרן יהודה ליב שטינמן זצ"ל, הג"ר מיכל יהודה לפקוביץ זצ"ל, הג"ר יחיאל מיכל פיינשטיין זצ"ל, הג"ר חיים קניבסקי זצ"ל, הג"ר עובדיה יוסף זצ"ל, הג"ר אפרים פישל הרשקוביץ זצ"ל אבד"ק האליין, כ"ק האדמו"ר רבי נפתלי צבי מבאבוב זצ"ל, הגה"צ גאב"ד נאראל זצ"ל וש"ב של רבינו הגה"צ רבי אלחנן היילפרין אב"ד ראדומישלא זצ"ל.
להבדיל בין החיים ובין הקרויים חיים, המכון זוכה תדירות להכוונתם ולעידודם של גדולי הדור החיים אתנו, בראשם גאון ישראל הגאון רבי דוב לנדו שליט"א, כ"ק האדמו"ר מבעלזא שליט"א, כ"ק האדמו"ר מצאנז שליט"א, כ"ק האדמו"ר מסאטמאר , כ"ק האדמו"ר מבאבוב שליט"א, הגאון רבי שאול אלתר שליט"א, ועוד גדולים וצדיקים אשר באו בהסכמות נלהבות למען כבודו של אותו גאון ולמען העוסקים בבירור מקחו.
הספר 'תפארת יוסף' התקבל בתשואות חן בעולם התורה, על ידי הלומדים מכל שכבות הציבור, מקטן ועד גדול, בחורי ישיבות וגאוני ארץ מכלל הציבורים. מגולת ספרד, מפרושי אשכנז וכמובן מחסידי פולין וגאליציא. המכתבים הרבים והנפלאים מכל קצוי תבל – פשוטו כמשמעו – שהגיע אל המכון, מעידים על כך יותר ממאה עדים נאמנים.
מאז ראו אור כמה כרכים במסגרת המפעל הקדוש הזה, על ספרי בראשית ושמות, ועוד היד נטויה לסיים את כל הסדרה על התורה בסייעתא דשמיא. מלבד זאת כבר יצא לאור ספר אחד מסדרת המועדים, העתידה בעז"ה לכלול כמה כרכים מלאים וגדושים מאוצר המנוצר מתורת רבינו זי"ע, ועוד כרכי הגדה של פסח וביאורים לפרקי אבות.
זה עידן ועידנים שוקדים רבני המכון על עבודת ההדרת כל ספרי רבינו, על הש"ס, תשובות ודרשות, ענינים וסוגיות, ותלי"ת כבר יצאו לאור עולם הספרים הנעלים והמפורסמים: 'אוצרות יוסף' – דרשות (שני כרכים), ספר 'לקח טוב', ספר 'אתוון דאורייתא', ספר 'ציונים לתורה', ספר 'אוצרות יוסף' – שביעית בזמן הזה, ספר 'תפארת יוסף' – עניני נישואין, ספר 'תפארת יוסף' – חנוכה, 'תפארת יוסף' – עניני ברכת המזון ועוד.
במקביל, כדי לעשות שם ונפשות לתורתו של אותו צדיק, מפרסם המכון פנינים וחידושים, כמו מחקרים ובירורים מתולדות רבינו בגליון מיוחד הנושא את השם 'אַבְרֵךְ' [על שם הפסוק (בראשית מא, מג) הנאמר ביוסף הצדיק – 'וַיִּקְרְאוּ לְפָנָיו אַבְרֵךְ', וברש"י: "דרש רבי יהודה, 'אברך' זה 'יוסף' שהוא 'אב בחכמה'"]. הגליון יוצא לאור מדי שבוע בשבוע ומתפרסם באלפי בתי מדרשות ברחבי תבל, ובאמצעים דיגיטליים לאלפים נוספים, ומזכה את הרבים להטעימם מערבות תורתו וחידושיו ומתולדותיו ואהבתו לתורה.
לתרומה טלפונית
ולהרשמה לקבלת תכנים ממכון 'אוהבי תורה'
